ייתכן ואתם נמנים על אלו שיודעים מהם דמי הבראה, וייתכן ושמעתם את המושג- אך אתם לא יודעים בוודאות מה הוא אומר. בגדול, דמי הבראה מגיעים לכל עובד שכיר שהשלים שנת עבודה אצל מעסיקו, ויש לגבי כך הסתייגויות שונות. מקורם של דמי ההבראה, היה בתשלום שהקצו המעסיקים- על מנת לשלוח את עובדיהם למספר ימי הבראה מסוים בשנה. בעוד התשלום נשאר מעוגן בחוק, וגם שמו לא השתנה- העובד יכול להשתמש בתשלום זה כאוות נפשו, ולכל צורך שיעדיף.
מי זכאי לדמי הבראה?
דמי הבראה צריכים להיות משולמים, ע"פ חוק- לכל עובד שהשלים שנה שלמה של עבודה אצל המעסיק. שנת זכאות זו צריכה להיות שלמה, וצריכים להתקיים בה יחסים רצופים של עובד-מעביד. תקופות שבהן לא התקיימו יחסית אלו, כמו חל"ת למשל- אינן נכללות בחישוב שנת הזכאות. בתום שנת העבודה הראשונה- המעסיק צריך לשלם לעובד רטרואקטיבית את דמי ההבראה, על אף שיש מעסיקים שמעדיפים לעשות זאת כבר במהלך השנה. חשוב לציין שעובדים בשכר שעתי- גם הם זכאים לדמי הבראה מלאים במידה וישלימו 186 שעות חודשיות, ואילו עובדים במשרה חלקית- יקבלו את דמי ההבראה המחושבים ע"פ חלקיות המשרה שלהם.
כיצד מחושבים דמי ההבראה?
איך אנחנו יודעים כמה דמי הבראה מגיעים לנו? ובכן- באינטרנט יש אתרים רבים המארגנים עבורנו את המידע הזה. גובה די ההבראה במגר הפרטי הוא 378 ₪ ליום הבראה, וגובהם במגזר הציבורי הוא 432 ₪ ליום. דמי ההבראה נחשבים לחלק מהמשכורת- ועל כן חלים עליהם כל המיסים בהתאם. איך נדע לכמה ימי הבראה אנו זכאים בשנה? ובכן, מספרם מחושב ע"פ הוותק שלנו בעבודה…כך למשל- אם אנו עובדים במגזר הפרטי, והשלמנו את השנה הראשונה- מגיעים לנו 5 ימי הבראה עבורה, כשנעבוד את השנה השנייה והשלישית- יגיעו לנו 6 ימי הבראה בשנה, וכן הלאה- ע"פ טבלה המעוגנת בחוק. חובתו של כל מעסיק, או לחילופין- מי שעוסק בתחום השכר מטעמו- לדעת את חוקי דמי ההבראה על בוריים, על מנת להימנע ממעבר על החוק, וממצבים לא נעימים- כגון תביעות משפטיות.
דמי הבראה מעוגנים בחוק, ולהם זכאים כל העובדים השכירים שהשלימו שנת עבודה אצל מעסיקיהם. שכירים ומעסיקים כאחד- לעתים לא מכירים לחלוטין את חוקי דמי ההבראה בישראל, ועניין זה יכול להביא לאי נעימויות. מידע רב אודות דמי ההבראה זמין עבורנו באינטרנט- ומומלץ להיכנס ולקרוא במידה ואין אנו בטוחים לגבי הנושא. דמי הבראה מחושבים ע"פ סוג העבודה, ע"פ וותק העובד בעבודתו, וע"פ פרמטרים נוספים במידת הצורך- למשל בעבודה שעתית או משרה חלקית. כך או כך- חובת המעסיק, או מי מטעמו העוסק בשכר- לדעת היטב את החוקים הקשורים לדמי ההבראה, ולדאוג לתשלום שלהם באחת מהדרכים הנהוגות.