כאשר עולה חשד ברשות המיסים על העלמת מס או עבירות מס אחרות היא תפתח בהליכי חקירה היכולים לכלול גם שלב חקירה סמוי לפני הזימון לחקירה. התנהלות רשלנית של הנחקר עלולה להוביל להפללה עצמית. אך התייעצות עם עורך דין מנוסה עשויה להציל מהרשעה. במאמר זה נתייחס לסיוט הגדול של כל אדם.
למה נפתחת חקירה?
חקירת מס מבוצעת על ידי חוקרים של רשות המיסים כדי לחקור חשדות לביצוע עבירות מס של החשודים במעשה. אם יעדי החקירה הם עבריינים מוכרים או כאשר עולות חשדות לביצוע עבירות נוספות, החקירה תתנהל בשיתוף פעולה עם המשטרה. חקירות מתנהלות נגד אדם פרטי או נגד גופים עסקיים מהמזערי ועד לתאגידי ענק.
החקירות הנפוצות הם סביב דוח"ות כוזבים, העלמות מס והעלמות הכנסות, דיווחים שגויים למע"מ, חשבוניות פיקטיביות, עבירות מכס וכו'. חלק מהחקירות מתבצעות על רקע עבירות טכניות במהותן כמו אי הגשת דוחות במועד הנדרש וכו'. לרוב, פקידי השומה יפנו לאזרח שנמצא פגם בהתנהלותו ויבקשו ממנו לתקן.
אך אם חשד שזוהי התנהלות שיטתית עם כוונה פלילית, זה עשוי להוביל לחקירה. מי שנקלע למצבים כאלה ואחרים מומלץ לו להתייעץ עם משה קריסי עורך דין מס הכנסה שכן התנהלות נכונה במהלך החקירה יכולה לחסוך עוגמת נפש גדולה מאוד.
סמוי וגלוי
כמו במשטרה, חקירות מס יכולות להתנהל באופן סמוי במשך תקופה. זהו השלב בו היעד של החקירה אינו אמור להיות מודע לחקירה נגדו ולכן איסוף החומרים מתבצע ללא ידיעתו. החקירה יכולה להפוך מסמויה לגלויה ולעיתים להיפתח ישר כחקירה גלויה.
במצב שכזה חוקרי מס הכנסה יוצרים מגע עם החשוד (כולל מעצר אפשרי או זימון לחקירה), ופושטים על ביתו ומשרדיו (אם יש כאלה). בהתאם לצורך הם גם עשויים לחקור או לתשאל חלק מהעובדים. בשלב זה מומלץ לחשודים לפנות לאנשי מקצוע, כדי שיוכלו לסייע להם לעבור את השלב הזה בשלום.
המעבר לשלב גלוי או חקירה שמתחילה כגלויה נובעת ממספר שיקולים. אם למשל מגיע מידע כי תתכן השמדת ראיות או שיבוש אחר של החקירה הרשויות יבצעו מהלכים גלויים נגד החשודים. סיבה נוספת לחקירה גלויה היא במקרה של חשד סביר וראיות מבוססות נגד החשוד.
חדר החקירות
אחד המרכיבים המרכזיים של חקירה תתרחש בחקירה הישירה של החשוד מול חוקריו. עבור תושבים נורמטיביים שלעולם לא הסתבכו או התערבבו עם העולם הפלילי מדובר בחוויה טראומטית ומפחידה. בתחילת החקירה החוקרים יסבירו לנחקר את הסיבה לחקירה.
החוקרים הקשוחים והמנוסים ישתמשו בתרגילי חקירה שונים כדי להביא את הנחקר להודות במעשיו. במקרים מסוימים נעשה שימוש בתחבולות ודיסאינפורמציה. במקרים אחרים החוקרים ינסו "להרדים" את הנחקר, לגרום לו להירגע וכך לגרום לו לפלוט מידע שלא תכנן.
משקלן של חקירות הוא מכריע גם אם לחוקרים יש ראיות זהב. לכן מצב שכזה מחייב התייעצות עם מומחה שמכיר את שיטות הפעולה והחקירה של רשות המיסים, שתפקידו הוא לגרום ללקוחותיו להימנע מטעויות גורליות ומאי הפללה עצמית.
מה בכל מקרה כדאי לעשות בחקירה?
אם רשות המיסים קובעת לנחקר מועד חקירה עתידי, מומלץ לו לפנות לעורך דין מס הכנסה לצורך ניתוח מצבו המשפטי וגיבוש אסטרטגיה. אם וכאשר החשוד מוצא עצמו בחדר החקירות הוא אינו צריך לנדב מידע. יש לענות בתמציתיות ואם הנחקר אינו בטוח, תשובה כמו "אני לא זוכר" יכולה להתאים.
על הנחקר לזכור, אין בחקירה פסקי זמן או "אוף דה רקורד", זהו אינו ראיון עיתונאי או מפגש של החבר'ה מהמילואים. כל עוד הוא בחדר החקירות הוא בחקירה וגם מחוץ לחדר החקירות הוא עדיין חשוד ויתכן שמאזינים לשיחותיו או עוקבים אחריו.
בסיום החקירה, החוקר יבקש לחתום בסיום החקירה את רישום דבריו. למרות הרצון לברוח מהמקום בהקדם האפשרי, מומלץ לקרוא את המסמך לעומק לפני חתימה וניתן לדרוש תיקונים. זכרו, התנהלות נכונה וממושמעת בחקירה עשויה להיות ההבדל בין הרשעה לזיכוי.
