התוכן באדיבות עו"ד מיכאל שטרית
תאונות עבודה הן אירוע מטלטל העלול לשבש את מהלך החיים ולפגוע ביכולת ההשתכרות העתידית.
רבים מהנפגעים אינם מודעים למלוא זכויותיהם מול המוסד לביטוח לאומי ומול חברות הביטוח, ולעיתים אף נמנעים מהגשת תביעה בשל חשש מבירוקרטיה או חוסר ידע.
המדריך הבא עושה סדר במונחים, מסביר את שלבי ההכרה בפגיעה ומפרט כיצד ניתן למקסם את הפיצוי המגיע על פי חוק.
מה נחשב לתאונת עבודה על פי החוק?
החוק בישראל מגדיר תאונת עבודה כאירוע בו עובד נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. הגדרה זו רחבה הרבה יותר ממה שנהוג לחשוב.
היא כוללת לא רק תאונות שהתרחשו במפעל או במשרד, אלא גם תאונות דרכים שאירעו בדרך לעבודה או בחזרה ממנה, פגיעות במהלך הפסקת צהריים, תאונות במהלך השתלמות מקצועית או יום כיף מטעם המעסיק, ואף פגיעה במהלך פעילות נלווית כמו יציאה לתפילה או הסעת ילדים למוסדות חינוך בדרך לעבודה (בתנאים מסוימים).
המסמך שמתחיל את התהליך: טופס ב.ל. 250
בטרם הפנייה לטיפול רפואי, על העובד לדרוש מהמעסיק לחתום על טופס ב.ל. 250 (בקשה למתן טיפול רפואי לנפגע עבודה). טופס זה מהווה את הצהרת המעסיק על עצם קרות התאונה.
רק באמצעות טופס זה ניתן לקבל בקופת החולים "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה", אשר מחליפה את ימי המחלה הרגילים ומגדירה את האירוע כפגיעה מעין-שיפוטית.
הכרה ודמי פגיעה: פיצוי על אובדן כושר זמני
לאחר קבלת הטיפול הרפואי, השלב הבא הוא תשלום דמי פגיעה. זהו פיצוי זמני שנועד לפצות על אובדן ההכנסה בתקופה שמיד לאחר התאונה. העובד זכאי לתשלום עבור ימי ההיעדרות מהעבודה, עד לתקופה מקסימלית של 91 ימים.
סכום הפיצוי עומד על 75% מהשכר הממוצע של העובד בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה. אישור התביעה בשלב זה מהווה את "כרטיס הכניסה" להמשך ההליכים מול הביטוח הלאומי.
קביעת דרגת נכות: המסלול לקצבה או מענק
בתום תקופת דמי הפגיעה, אם נותרה לנפגע נכות רפואית (זמנית או קבועה), עליו להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה. ועדה רפואית מטעם הביטוח הלאומי תבחן את הממצאים הרפואיים ותקבע את אחוזי הנכות.
גובה הפיצוי נגזר ישירות מהאחוזים שנקבעו:
- נכות של פחות מ-9%: אינה מזכה בפיצוי כספי.
- נכות בין 9% ל-19.99%: מזכה במענק חד-פעמי (סכום הקצבה החודשית כפול 43).
- נכות של 20% ומעלה: מזכה בקצבה חודשית קבועה לכל החיים.
חשוב להדגיש כי הסמכות של בית הדין לעבודה בערעור מוגבלת לשאלות משפטיות בלבד (כגון פגם בהרכב הוועדה או התעלמות ממסמכים מהותיים).
בית המשפט אינו מתערב בשיקול הדעת הרפואי המקצועי של הרופאים, ולכן בניית התיק הרפואי בשלבים המוקדמים היא קריטית.
תקנות מיוחדות להגדלת הפיצוי
חוק הביטוח הלאומי כולל מנגנונים שנועדו לסייע לנפגעים שפגיעתם קשה במיוחד או משפיעה באופן דרמטי על כושר השתכרותם:
- תקנה 15 (הגדלת נכות): מאפשרת להגדיל את אחוזי הנכות הרפואית שנקבעו בעד מחצית, אם מוכח שהפגיעה גרמה לירידה משמעותית (לפחות 20%) בהכנסות העובד וכי אין באפשרותו לחזור לעבודתו הקודמת.
- נכה נזקק (תקנה 18): במצבים בהם נקבעה נכות זמנית שאינה מלאה, אך בפועל הנפגע אינו מסוגל לעבוד כלל ואין לו הכנסה אחרת, ניתן להכיר בו כ"נכה נזקק" ולקבל קצבה בשיעור של 100% לתקופה של עד 4 חודשים.
לא רק ביטוח לאומי: תביעת הרשלנות נגד המעסיק
מעבר לזכויות הסוציאליות בביטוח הלאומי, במקרים בהם התאונה נגרמה עקב רשלנות המעסיק (כגון: היעדר הדרכת בטיחות, ציוד מגן פגום או סביבת עבודה מסוכנת), קמה לנפגע עילת תביעה נזיקית נגד המעסיק וחברת הביטוח שלו.
תביעה זו ("חבות מעבידים") מתנהלת במקביל להליך בביטוח הלאומי ועשויה לזכות את הנפגע בפיצויים משמעותיים נוספים בגין כאב וסבל, הפסדי שכר עתידיים והוצאות, מעבר למה שמשולם על ידי המוסד לביטוח לאומי.
עקרון הקיזוז: מדוע חשוב למצות זכויות בביטוח הלאומי תחילה? על פי החוק, תגמולי הביטוח הלאומי מנוכים (מקזזים) מסכום הפיצוי שייפסק בתביעת הנזיקין נגד המעסיק.
משמעות הדבר היא שאם הנפגע לא יפעל למיצוי זכויותיו בביטוח הלאומי, בית המשפט עשוי לקזז את הסכומים התיאורטיים שהיה יכול לקבל ("ניכוי רעיוני"), והנפגע ייצא נפסד משני הצדדים.
לכן, הטיפול המשפטי חייב להיות מסונכרן ומתוכנן היטב בשתי החזיתות.
חשיבות הייצוג המשפטי
ההתמודדות מול המוסד לביטוח לאומי דורשת ידע מעמיק בחוק, בתקנות ובפסיקה העדכנית.
משרד מיכאל שטרית עורך דין, המייסד של פרויקט "מגן הזכויות", מלווה נפגעי עבודה משנת 2013 ומסייע להם לצלוח את הבירוקרטיה, להציג את התיק הרפואי בצורה המיטבית בפני הוועדות, ולממש את מלוא הזכויות המגיעות להם – כולל זכויות לשיקום מקצועי והחזרי הוצאות נלוות.