מס יציאה (100א) וביטוחי חיים ובריאות: תכנון נכון לפני רילוקיישן שחוסך מס וטעויות יקרות

לפני שעושים רילוקיישן, יש כמה דברים שאסור להשאיר לרגע האחרון: מס יציאה לפי סעיף 100א וניהול נכון של ביטוחי חיים ובריאות. תכנון מוקדם חוסך אלפי שקלים, כאבי ראש וגם טעויות שקשה לתקן אחר כך. הרבה חושבים שאם עוברים מדינה – 'נראה כבר שם', אבל מס והגנות ביטוחיות לא מחכים לאף אחד. מי שמסדר את הדברים בצורה מסודרת מראש יוצא רגוע יותר – וגם שומר על הכיס.

מה זה מס יציאה (100א) ואיך הוא פוגש מי שמתכנן רילוקיישן?

מס יציאה הוא מס שמבוסס על מכירה רעיונית של נכסים ביום שבו מפסיקים להיחשב תושבי ישראל לצורכי מס. בפועל, מדובר בהערכת שווי לנכסים כמו מניות, אופציות ונכסים דיגיטליים, כאילו נמכרו ביום העזיבה. הרעיון: למנוע הסטת רווחים אל מחוץ לישראל רק בגלל שינוי כתובת. חשוב לדעת שיש אפשרות לדחייה עד למכירה בפועל, אך גם לדחייה יש תנאים ותיעוד שצריך להכין נכון.

מעבר לצד הטכני, הנקודה הקריטית היא ניהול התזמון: מתי מוגדר “ניתוק תושבות”, מה מצב הנכסים ביום העזיבה, ואיך שומרים ראיות לשווי. gma-solutions מרכז מדריכים פרקטיים על ניתוק תושבות, מס יציאה וביטוחי רילוקיישן, כך שקל להבין את הצעדים ולהימנע מפספוסים מיותרים. תיעוד מסודר מראש מונע ויכוחים עתידיים, ומאפשר להוכיח נתונים בצורה נקייה.

למי שמחזיק מניות בסטארט־אפ, אופציות עובדים (ESOP) או קריפטו תנודתי, שווי ביום הניתוק יכול להשפיע דרמטית על המס בעתיד. יש מקרים שבהם הקדמת או דחיית אירועי מס (למשל מימוש או הקצאה) לפני היציאה מישראל שווה הרבה כסף. ובסוף – המשפט החשוב באמת: בלי בדיקה מוקדמת משלמים ביוקר; עם תכנון – שומרים על יותר מהרווחים.

ביטוחי חיים ובריאות: מה נשאר תקף כשעוברים מדינה – ואיך סוגרים את הפערים מראש?

הרבה פוליסות ישראליות ממשיכות להתקיים גם אחרי המעבר, אבל לא תמיד הכיסוי בחו״ל זהה למה שהיה בארץ. בפוליסות בריאות, יש חשיבות לשאלה אם מדובר בכיסוי עולמי, ואם יש החרגות למדינות מסוימות או לטיפולים ספציפיים. תכנון נכון בוחן אם להרחיב, לשדרג או להחליף לפוליסה בינלאומית ייעודית, כדי שלא יישארו חורים ברגע האמת.

בביטוח חיים, הרבה ממשיכים לשלם פרמיה כרגיל, אבל שינוי תושבות עשוי להשפיע על מיסוי תגמולים, על המוטבים ועל תנאים קטנים שמופיעים באותיות הקטנות. כדאי לבדוק אם יש צורך בעדכון הצהרת בריאות או במעבר למסלול שמתומחר בהתאם למדינת היעד. מי שמסדר את זה מראש נמנע מהפתעות יקרות בשלב הכי לא מתאים.

נוסף על כך, אם מתכננים ניתוק תושבות מלא, חשוב להבין את ההשלכות מול קופות החולים וביטוח לאומי, כדי שלא תיווצר תקופת ביניים ללא כיסוי. פוליסה בינלאומית טובה עם כיסוי חירום, אשפוז ורפואה דחופה ביעד החדש סוגרת את הפינה. כשקובעים את המסגרת, מסתכלים גם על משפחה, ילדים וצרכים צפויים בשנה הראשונה.

ניתוק תושבות ישראלית – המדריך המלא למי שרוצה לעזוב לגמרי

ניתוק תושבות הוא מהלך שמבוסס על מבחן “מרכז החיים”: איפה נמצאים המשפחה, הבית, העבודה, חשבונות הבנק, ורוב הזמן בשנה. ספירת ימים חשובה (183 ימים בשנה או 425 בשנתיים הן אינדיקציות), אבל המהות קובעת – כוונה אמיתית להעברת החיים למדינת היעד ותיעוד מסודר. כאן נכנסים לפעולה חוזים, שכירות/מכירה, רישום ילדים ותיקוני כתובת רשמיים.

חשוב לדעת

ניתוק תושבות לצורכי מס לא תמיד זהה לסטטוס מול ביטוח לאומי וקופות חולים, ולכן בודקים כל גורם בנפרד. מסמכי חוץ כמו אישור תושבות מס זר עוזרים מאוד, אך לא מחליפים מהות: איפה באמת מתנהלים החיים. מי שמכין מראש תיק ראיות מסודר יחסוך זמן, כסף והרבה עצבים בהמשך.

ברגע שמנתקים, עניינים כמו מס יציאה (100א), מיסוי דיבידנדים, ריביות והכנסות פסיביות מתיישרים לפי הכללים הרלוונטיים. כאן גם בודקים אמנות מס רלוונטיות ופתרונות למניעת כפל מס. הגישה הפרקטית היא לבנות צ׳קליסט עם מועדים, מסמכים וסנכרון בין מס הכנסה, ביטוח לאומי והבנק.

כסף על השולחן: מניות, אופציות, קריפטו ופנסיה מול 100א

במניות ואופציות, מס יציאה בודק את השווי ביום הניתוק לעומת העלות המקורית, ולעיתים מאפשר דחייה עד מכירה בפועל. כשיש אופציות עובדים, חשוב למפות הקצאות, הבשלה ומימושים שכבר בוצעו, והאם עדיף לסגור אירועים לפני המעבר. תיעוד הערכות שווי, קבלות ודוחות ברוקר הופך את החיים לפשוטים יותר בהמשך.

קריפטו דורש תשומת לב מיוחדת בגלל תנודתיות ושאלות תיעוד. מומלץ למפות ארנקים, כתובות ועסקאות, ולשמור ייצוא נתונים מסודר ליום הניתוק. אם מתוכננות העברות בין ארנקים או המרות סמוך לרילוקיישן, תזמון נכון יכול לחסוך מס – או לפחות למנוע בלגן בתיק המס.

לגבי פנסיה וחסכונות ארוכי טווח, לרוב אין אירוע מס מיידי, אבל משיכות ותיקונים עתידיים מושפעים ממעמד התושבות ומאמנות מס. לפעמים נכון להקפיא, לאחד או להשאיר כפי שהוא – תלוי ביעד, בדמי ניהול ובצרכים במזומן. העיקר: לקבל תמונה כוללת לפני שמתניעים את המעבר.

מספרים שכדאי להכיר לפני שמנתקים תושבות – קווים מנחים מהירים

לפני שמקבלים החלטות, נוח להחזיק כמה נתונים בסיסיים בראש – כדי לכוון את השאלות והבדיקות.

מהטבלה אפשר להבין שהמספרים נותנים כיוון, אבל ההחלטות נקבעות לפי הנסיבות האישיות, היעד ואופי הנכסים.

צעדים פרקטיים לפני רילוקיישן: כך מסדרים את הקוביות בלי לפספס

לפני המעבר, כדאי להרכיב תוכנית זמנים שמסנכרנת בין חוזי דיור, עבודה, לימודים לילדים ותאריכי טיסות. ברקע, מכינים תיק מסמכים: חוזים, אישורי בנק, דוחות השקעות והצהרות בריאות מעודכנות. כשכל החומר זמין, קל יותר לקבל החלטות חכמות ולענות לשאלות רשמיות בלי לרדוף אחרי ניירות.

במקביל, עושים מיפוי נכסים: מניות, אופציות, קריפטו, חסכונות ופנסיה, כולל שווי משוער ביום היציאה. אחר כך, בודקים כיסויים: ביטוחי חיים ובריאות, ומה צריך לשדרג כדי לסגור פערים במדינת היעד. בסוף, בוחרים את התזמון הנכון לאירועים משמעותיים – מימושים, המרות או דחייה מבוקרת.

כדי להפוך את זה מאוד פרקטי, הנה סדר פעולות עיקרי שכדאי לשקול:

1. קובעים “יום ניתוק” ריאלי: מיישרים קו בין תאריך המעבר, חוזים בחו״ל וסיום התחייבויות בארץ, ומשקפים זאת במסמכים.
2. ממפים נכסים ושווי: מאתרים חשבונות, מניות, אופציות וקריפטו, ושומרים תיעוד שווי סמוך ליום היציאה.
3. בודקים כיסויי ביטוח: מאמתים כיסוי עולמי, החרגות וקיזוזים, ושוקלים פוליסה בינלאומית ייעודית.
4. מתכננים תזמון אירועים: שוקלים אם להקדים מימוש/הקצאה או לדחות בהתאם למס יציאה וכללי היעד.
5. מסדרים מסמכי תושבות: אישורי שכירות/עבודה בחו״ל, שינוי כתובת ואישורי מס זרים במידת הצורך.
6. שומרים ראיות מסודרות: דוחות ברוקר, צילומי מסך של ארנקים, מכתבי חברה – הכול בתיק אחד נגיש.

ביטוח לאומי וקופות חולים: לא נופלים בין הכיסאות

מול ביטוח לאומי, תושבות ביטוחית אינה תמיד זהה להגדרת התושבות במס הכנסה. יש מסלולים של תשלום מרצון ושיקולים הקשורים לייצוא זכויות – ולכן בודקים את זה בנפרד, לפי יעד וזמן שהות. הרעיון: שלא יישארו בלי כיסוי בתקופת מעבר, ושלא מפסידים זכויות בלי כוונה.

קופות החולים הן סיפור משלים: לאחר ניתוק בפועל, הכיסוי בארץ מושפע, ובחזרה לישראל עלולים להמתין פרק זמן לפני חידוש זכאות מלאה. לכן, מי שנוסע לתקופה ארוכה דואג לביטוח בריאות בינלאומי שכולל אשפוז, תרופות ופינוי – ולא מסתמך על טלאים זמניים.

כדי לא לפספס פרטים קטנים, כדאי לעבור על נקודות מפתח לבדיקה:

• סטטוס מול ביטוח לאומי: מוודאים אם יש צורך בדיווח שינוי כתובת ותושבות, ואם תשלום מרצון מתאים למקרה.
• רצף זכויות בריאות: בודקים מה קורה בכיסוי בארץ, ומה מכסה הפוליסה הבינלאומית בפועל במדינת היעד.
• הצהרות בריאות עדכניות: מיישרים נתונים מול חברת הביטוח כדי שלא יהיו הפתעות בעת תביעה.
• בני משפחה וילדים: בוחנים צרכים מיוחדים, טיפולים קבועים ושירותים זמינים ביעד החדש.

סוגרים פינות: מס יציאה וביטוחי חיים – תיאום שיעשה את כל ההבדל

כשמחברים בין מס יציאה (100א), ניתוק תושבות וביטוחי חיים ובריאות, מתקבלת תמונה מלאה שמונעת טעויות יקרות. מי שמכין מסמכים, ממפה נכסים ומעדכן כיסויים – נכנס לרילוקיישן עם גב כלכלי ובריאותי הרבה יותר יציב. בסוף, המפתח הוא תכנון חכם, תזמון נכון ורצף כיסוי – שילוב שמבטיח שמס יציאה וביטוחי בריאות עובדים לטובתו, ולא להפך.