מי שמפקח על הגופים שפעילים בשוק ניירות הערך במדינת ישראל הינם, למשל – המפקח על הבנקים והבורסה, רשות ניירות הערך, ביטוח וחיסכון מטעם משרד האוצר ואף רשות שוק ההון. החוקים המובילים במדינת ישראל על השקעה בניירות ערך הינם כלעיל – חוק הסדרת העיסוק בייעוץ של השקעות ובניהול תיקי השקעות, אשר נחקק בשנת 1995; חוק ניירות הערך, אשר נחקק בשנת 1968; חוק השקעות משותפות בנאמנות, שנחקק בשנת 1994; וחוק החברות, שנחקק בשנת 1999.
באם תקפידו על קריאה למן תחילת המאמר הזה ועד לתומו, תוכלו לגלות, בין השאר – מהם החוקים בישראל על השקעה בניירות ערך?
במה בדיוק יועיל לכם עורך דין ניירות ערך?
קצרה היריעה מלהכיל את כל הסיבות שיועילו לכם בלשכור את שירותיו של עורך דין ניירות ערך. בכל זאת נציג בפניכם את המובילות שמבניהן, כלהלן –
- עורך הדין לניירות ערך יכול לייצג אתכם במשך הליטיגציה – קיימות כל מיני סיבות שיגררו הגשת תביעה נגד הברוקר שלכם, כמו לדוגמה – מסחר בלי הסכמה שלכם, ניגוד עניינים, הפרת חובות אמונים, או לחלופין השמטה של עובדות. עורך הדין לניירות ערך יוכל לייעץ לכם באם הברוקר שלכם הפר אחת מן ההתחייבויות החוקיות שבהן התחייב לפניכם.
- עורך הדין לניירות ערך עשוי אף לסייע לכם להבין את הסימנים הכי שכיחים של הונאה, או באם ההשקעה במניות ערך שעשיתם נוהלה באופן שאינו נכון. עורך הדין לניירות ערך ידון אף בסוגי התביעות שעומדות באפשרותכם, ובמידה ונדרש להגיש תביעה משפטית בעקבות הונאה, למשל.
מה אומר החוק על פיקוח גופים שפועלים בשוק ההון במדינת ישראל?
החוק במדינת ישראל, בהקשר של פיקוח על גופים שפועלים בשוק ההון, מבהיר את העניין בכמה היבטים שונים, ואלו הם לפניכם –
- בתי העסק, אשר רשומים למסחר בבורסה של ניירות הערך שלהם, כפופים למה שנאמר על פי החוק במדינת ישראל. בנוסף לכך, הם כפופים להוראות שנקבעו בחוק החברות, ובכללן בהקשר למשטר התאגידי, בין היתר, הם מחויבים למנות דירקטור חיצוני, מבקר פנימי או ועדת ביקורת, וכיוצא בכך.
- במידה וחברי הבורסה הינם בנקים, כי אז הפיקוח עליהם יתבצע באמצעות המפקח על הבנקים בבנק ישראל.
- מי שעוסק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי ניירות ערך, כי אז על פי החוק במדינת ישראל יהיה כפוף להוראות שקבועות בהתאם לחוק של הסדרת העיסוק בניהול תיקי השקעות ובהשקעות, שנחקק בשנת 1995.
מה מוסדר בחוק בהיבט של פיקוח על הבורסה בהשקעה בניירות ערך בישראל?
מה שמוסדר בחוק בהיבט של הפיקוח על הבורסה בהשקעה בניירות ערך במדינת ישראל, כולל, לדוגמא, פומביות של החלטות הבורסה, בעוד היא מחויבת לפרסם את התקנון שלה, לרבות כל שינוי, בקרב רשם החברות. מבחינת הרכב הדירקטוריון של הבורסה, יש מן החובה לכלולה חמישה עשר חברי בורסה, שיהיו מרביתם דירקטורים שאינם תלויים, וכן שלושה דירקטורים שאינם תלויים, אשר יהיו אמונים בהתאם לוועדת האיתור על האסיפה הכללית. ולבסוף, על הדירקטוריון לבחור חבר אחד בתור יושב ראש הדירקטוריון.
